הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' פחראלדין

פסק דין

לפני תביעת שיבוב לתשלום סך 23,717 ₪ המהווה לטענת התובעת את סך הוצאותיה ונזקיה עקב תאונת דרכים שאירעה לרכב מבוטחה ביום 7.3.13 בכביש עוקף דלית אל כרמל.

התביעה נתמכת בתצהיר פקיד תביעות וחוות דעת שמאי כאשר הוגשו גם תצהירי עדות ראשית מטעם המבוטח מר לאור ורעייתו אשר לא יכולה הייתה להגיע לדיון. תצהיר הגב' לאור הוצא מן התיק ועל פי גרסת מר לאור בתצהירו, הוא נהג ביום ובמקום התאונה ואז לפתע דהר לכיוון רכבו סוס אשר פגע ברכב וגרם לו לנזק. הסוס גרר אחריו חבל עבה, מעוצמת הפגיעה נפל הסוס אך התרומם, התאושש ודהר מהמקום.

לאחר התאונה הגיע למקום הנתבע וטען באוזני מר לאור כי הסוס שייך לו והוא יכסה את הנזקים.

בחקירתו הנגדית סיפר מר לאור כי הנתבע הגיע למקום פעמיים, פעם מיד לאחר התאונה אז שאל אם יש נפגעים והמשיך הלאה ואח"כ חזר שוב והציג עצמו ומסר פרטיו למר לאור.

לטענת מר לאור הודה הנתבע בחבותו ומשכך פנה מר לאור למוסך טויוטה על מנת לקבל הצעת לתיקון הרכב, את ההצעה העביר לנתבע אשר מצדו הציע לתקן את הרכב במוסך הנמצא בקרבת מקום מגוריו, בין מר לאור לנתבע התנהל מו"מ במשך תקופה לא קצרה אשר כלל מספר שיחות טלפון ברם לאחר שהתברר היקף הנזק חזר בו הנתבע מהודאתו, סירב לשלם גם עבור הנזק העקיף מחשש כי יתבע בתביעת שיבוב על יסוד הודאתו והחל להכחיש את מעורבות סוסו בתאונה.

בזמן הדיון עלתה טענה מצד התובעת על פיה הנתבע הודה ושילם לבעלת רכב אחר שנפגע בתאונה ברם לטענה זו לא הובאה שום ראיה היכולה לבססה.

גרסת הנתבע שונה, הנתבע מכחיש ששילם למאן דהוא בגין נזקי תאונה בה היתה מעורבת סוסתו וטוען כי ביום התאונה קיבל טלפון מאדם שלא הזדהה אשר אמר לו כי סוסה הדומה לסוסתו הייתה מעורבת בתאונה בכביש העוקף, הנתבע שסוסתו יקרה לו מאד חש למקום כשכולו נסער וחרד ופגש במר לאור אשר טען כי הסוסה פגעה ברכבו ואחר כך נמלטה לשטח פתוח. הנתבע ציין בתצהירו וגם בעדותו כי אכן מסר למר לאור שאם מדובר בסוסתו, יישא בעלות התיקונים, מסר את פרטיו ומיד פנה לחפש אחר הסוסה, לאחר כשעה או למעלה מכך במהלכה חיפש את הסוסה, חזר הנתבע לביתו ואז ראה כי סוסתו קשורה במקומה ואז הבין כי לא היא זו שפגעה ברכבו של מר לאור.

הנתבע ציין כי לא התנהל שום מו"מ לאורך ימים או שבועות ולא הפנה את מר לאור לשום מוסך מטעמו, כל שהיו אלו כשתיים עד שלוש שיחות מיד לאחר התאונה ותוך כדי שהוא חיפש אחר הסוסה ומשמצא אותה קשורה בביתו, בזה הסתיים העניין מבחינתו.

ב"כ הצדדים סיכמו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי וברוח תקנה 214ט"ז לתקסד"א.

הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה.

שני העדים שהעידו בתיק הם עדים המעוניינים בתוצאות ההליך, לגבי הנתבע אין צורך להרחיב ולגבי מר לאור, מהתבטאויות שונות שלו בעדות ולצד הודאתו בעדות כי דרש מהנתבע לשלם למצער את הנזק העקיף ניתן היה להבין כי גם הוא מעוניין בהשבת הנזק העקיף שאותו אף פירט בעמ' 2 מול שורות 28-29. יש לומר כי הגם שמשתי העדויות עלו תמיהות מסוימות בסופו של דבר לב הגרסה באף אחת מהן לא נסתר.

מר לאור או התובעת לא ציינו בכתב התביעה או בתצהיר מהו המועד בו הוגשה התביעה לתובעת וחשוב מכך, לא הגישו ראיות לתמיכה בטענה כי התנהלו שיחות או מו"מ וכי צוין שם של מוסך-הכל לאחר יום התאונה. משהוצא תצהירה של הגב' לאור מן התיק הרי נותרנו עם עדות מול עדות והיות והנטל רובץ לפתחה של התובעת, דין התביעה להידחות.

אשר לשאלת ההוצאות, התביעה לא נדחית משום שגרסתו של הנתבע הוכחה ומתקבלת אלא משום שהתובעת לא הוכיחה את הגרסה מטעמה ושתי הגרסאות מאוזנות במשקלן. אשר על כן כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ב ניסן תשע"ד, 22 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: